<h1>אהל מועד שער הטריפות דרך ג'</h1>
<h2>דף מו.</h2>
שני קרומות יש לריאה ניקבו שניהם טריפה נקב זה בלא זה ואפי' הופשט קרום עליון כשרה ובעל הלכות מצריך בדיקה אם הופשט קרום עליון, [ע"ב] ריאה שמשמעת קול פי' כשנופחין אותה צריכה בדיקה וכיצד היא בדיקה זו מושיבין אותה בכלי מים פושרין ומושכין בתוכו הריאה ואם יש שם נקב יבצבצו משם המים כשנופחין אותה ואם לא יבצבצו המים כשירה דודאי לא ניקבו שני העורות אלא עור תחתון לבד ניקב והרוח יוצא מבפנים ונכנס בין שני קרומות ולפי' משמעת קול.
<h2>דף מו:</h2>
ריאה שיבשה מקצתה כדי שתתפרק בצפורן הרי היא כנקובה וטריפה וכן הדין בכבד אם יבשה במקום מרה או במקום חיותה דהוי כנטול כל אותו מקום שיבש דיבשין כנקובין דמו ודין זה יתבאר בנ"ד מדרך ו'.
האי ריאה דאסיק גילדי גילדי אוכמי אוכמי והיינו דמיא לכוחלא אבל אינה כמראה הדיו כשר וכן אם היו בה הרבה מראות כשרה והוא שלא יהיו מהמראות הפוסלין בריאה וכן פסק רשב"א וי"א דבצמחין ובבועות אין פוסל בהם שום מראה.
<h2>דף מז.</h2>
ריאה שיש בה שתי בועות סמוכות זו לזו טרפה בשידוע שמתוך שדוחקת זו על זו תנקב והעומדת לינקב כנקוב דמי ואם היתה אחת ונראית כשתים נוקבין האחת ואם נשפכת כולה מאותו נקב אחת היא וכשרה לבעל הלכות אי אית ליה רעותא בשיפולי אונא ואית לה תורא פי' שפה סביב לפיה כשרה ואי לא טרפה ע"כ וטעמא משום דבשתים חשבינן לה אע"פ שאינה נראית מצד האחד מפני שהיא בשיפולי ריאה דלא אפשר להכיר אם תוספת משני צדדין וי"א שהטעם משום דדמיא ליתרת ואע"פ שיש תמה בפי' הללו נהגו להחמיר בזה בהרבה מקומות ורבים מזהירין לחוש בזה בשיפולי ריאה ר"ל כל חיתוכי חריץ של אונות ואומות בין מלמטה בין מן הצדדין, [מ"ו ע"ב] אין מקיפין בבועות הריאה פי' אם אין יודע אם נקבה קודם שחיטה אין אומרין נעשה נקב לבועה אחרת עתה אחר שחיטה ונר' אם דומה נקב זה לזה אלא כיון שנמצאת האחת נקובה טריפה.
אמר רבא ה' אוני יש לריאה פי' ה' (פסולין) [פצולין] ונקראים אונות פי' אזנים ושלשה מהן מימין הבהמה ושתים משמאלה ואי חסיר או יתיר או חליף טריפה ולית הלכתא כרבא ביתירות וכל שעומדת כסדר האונות כשרה אבל אם עומדת באמצע אומא או על גבה זהו שלא כסדר חתוכה דאוני וטריפה. עינוניתא דורדא אם היא מתחת כלפי פנים כשרה דכל הני עיזי בריאתה מדבריות וי"מ בריאות ואם היא אגבה דאונא הואיל ואינה כסדר חיתוכה דאוני אפי' קטנה כעלה של הדס טריפה, עינוניתא זו לעולם היא בצד ימין ואם נמצאת בצד שמאל טריפה חסרו האונות ולא נמצאת לצד שמאל אלא אחת אין עינוניתא משלמת למנין שלש לדעת הגאון והיכא דלית לה עינוניתא כלל י"א דטרפה ויש מתירין. [ע"ב] שיעור אונא בין להכשיר בין לפסול כעלה של הדס פחות מיכן אינה נדונית כלל כן פסקו מן האחרונים וי"א שאפי' בפחות מזה השיעור טרפינן לה אי הויא ניכרת דהיינו כשהיא אגבה. תרתי עינוניתא דורדא הגאונים התירוה ורש"י אסרה ועל הגאונים סמכוה ואף בתוס' מתירין ובשם רבינו אפרים כך אמרו. וריאה הדומה לבקעת טרפה ואיכא דאמרי שמראה שלה דומה לבקעת שהיא כמראה בשר מת ואיכא דאמרי דשוע כולה כאופתא דלית לה חתיכה דאוני וי"א שמשמשה נתקשית והוי כמשמש הבקעות וחוששין לדברי כולם והיכא דלא מסתרכא בחתוך כולו וסדק כמין מראה הפרש ניכר בתוכו כשירה דלא שיעא כאופתא היא ואי שיעא ובראש יש חיתוך כשיעור עלה הדס כשירה דלא שיעא כאופתא היא, מראה שחור אם שחור כ"כ שמראה למראה דיו מראה זו לקות הוא וסופו לינקב ולפי' פוסל בריאה ואפי' במשהו ומראה אדום כשר בה האדימה ביותר מחמת לקות הוא אדמימות זה ובודק אותה בנפיחה ואם לא תחזור למראה כשר טרפה לדעת רבי' חננאל ורבי' אפרים ולדעת הרבה מן הגדולים אינו צריכה בדיקה אפי' האדימה כולה שאין אודם זה אלא דם שלא נבלעו וכשרה, מראה הדומה לעין התכלת כשרה ירוקה ככרתי כשר' כמראה כרכום טריפה אם משמוש שלה כמשמוש בשר ומכשירין במראה בשר ומספק ראוי לאסור הכל מראות הפוסלין בריאה אי נפחי להו חזרה למראה בשר כשירה, כל המראות הפוסלין שיעורן במשהו יש מחמירין ובודקין במראות שהכשירו ואם אינן חוזרין בנפיחה פוסלין וכל האחרונים מכשירין בלא נפיחה.
<h2>דף מז:</h2>
ריאה שיש בה מקום אטום פי' אין בו צמח וגם אין משתנה משאר ריאה אלא שאין הרוח נכנס לתוכו בודקין אותה ומביא סכין וקורע אותה ומניח שם נוצה ונופח ואם תנדנד הנוצה כשירה הריאה שהרי הרוח נכנס בה, היה בה מוגלא לדעת המתיר בריאה שיש בה מוגלא אפי' לא תנדנד כשירה ואם לאו והואיל ואין הרוח נכנס שם יובש הוא (הוא) ומפני היובש לקתה שם ובכל מקום לקות הוי כנקב וטריפה.
קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום שסופו להתפרק אפי' אינה מוציאה רוח טריפה.
בשר הריאה שנמוח מתוכה כשירה והוא שקנוקנות שלה קיימין ומאין יודע מביאין קערה חרס השוע באבר וקורעין הריאה ושופכין אותה לתוכה אם יש בה חוטין לבנים בידוע שנמוחו קנוקנות ואם לאו כשרה ומים עכורות או סרוחות פוסלות בריאה לדעת הר"מ כמו שיתבאר בסוף דרך ו', ריאה שנמוקה פי' שיש בתוכה חסרון וקרום שלה קיים אפי' חלל החסרון גדול כ"כ שמרחיק רביעית כשרה ונלע"ד יותר מרביעית טרפה להכי דייקינן [פסחים מ"ו ע"א] גבי אפי' מיל אינו חוזר דמיל אינו חוזר הא פחות ממיל חוזר ה"נ עד רביעית דוקא כשירה הא יותר מרביעית טרפה.
<h2>דף מח.</h2>
ריאה שעלתה צמחין כשרה ואם מלאים מוגלא או מים עכורים או סרוחים טרפה ויש מכשירין ונהגו להקל בזה כמו שיתבאר בנ"ו מדרך ו'.
<h2>דף מח:</h2>
מחט שנמצאת בריאה אומרים דרך הקנה נכנס בד"א כשהריאה באה לפנינו שלימה ובדקו אותה ועולה לה בנפיחה הואיל ואנו רואים שאין הריאה נקובה מבחוץ כשרה אבל אם היא נראית לפנינו חתוכה אין אנו יכולין לבדוק אם נקבה וחוששין שמא דרך הושט נקבה ויצאה ממנו ונקבה קרום של הריאה ונכנסה לתוכה ואסורה ודין זה יתבאר עוד בנ"ג מדרך ה'.
<h2>דף מט.</h2>
ריאה שנקבה היכא דמשמשא ידא דטבחא תולין ביד הטבח וכשרה.
מורנא פי' תולעת אחר שחיטה פריש פי' משום שמתקררת כשמתה ותצא התולעת לבקש חמימות הילכך כשרה שלא נקבת קודם שחיטה.
<h2>דף נ.</h2>
והלכתא מקיפין בריאה ואפי' מריאה לריאה פי' אם דומה נקב זו לזו ודוקא מאומא לאומא או מאונא לאונה אבל לא מאומא לאונא וי"א דוקא מבהמה דקה לדקה אבל לא מבהמה דקה לגסה ולא מדקה לגסה.
<h2>דף נה:</h2>
ריאה שצימקה בידי אדם טרפה וכן דין זה יתבאר בנ"א מדרך יו"ד.
